Le texte Le vocabulaire Les révisions
Chap. 7
1
הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֲלִים וְאָמַר לָהֶם לְהַשְׁכִּים וּלְהַעֲרִיב {א}, מְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶּׁלֹא לְהַשְׁכִּים וְשֶׁלֹּא לְהַעֲרִיב, אֵינוֹ רַשַּׁאי לְכוֹפָן. מְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לָזוּן, יָזוּן. לְסַפֵּק בִּמְתִיקָה, יְסַפֵּק. הַכֹּל כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה. מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן מַתְיָא שֶׁאָמַר לִבְנוֹ, צֵא שְׂכֹר לָנוּ פוֹעֲלִים. הָלַךְ וּפָסַק לָהֶם מְזוֹנוֹת. וּכְשֶׁבָּא אֵצֶל אָבִיו, אָמַר לוֹ, בְּנִי, אֲפִלּוּ אִם אַתָּה עוֹשֶׂה לָהֶם כִּסְעֻדַּת שְׁלֹמֹה בִשְׁעָתוֹ, לֹא יָצָאתָ יְדֵי חוֹבָתְךָ עִמָּהֶן, שֶׁהֵן בְּנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב. אֶלָּא עַד שֶּׁלֹא יַתְחִילוּ בַמְּלָאכָה צֵא וֶאֱמֹר לָהֶם, עַל מְנָת שֶׁאֵין לָכֶם עָלַי אֶלָּא פַת וְקִטְנִית בִּלְבַד. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר, הַכֹּל כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה {ה}:
Ajouter une note
R. Bartenura non traduit
הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֲלִים. אֵינוֹ רַשַּׁאי לְכוֹפָן. וְאַף עַל גַּב דִּטְפָא לְהוּ אַאַגְרַיְהוּ מִשְּׁאָר פּוֹעֲלִים, לֹא מָצֵי אָמַר לְהוּ הַאי דִּטְפַאי לְכוּ אַאַגְרַיְכוּ אַדַּעְתָּא דִּמְקַדְּמִיתוּ וּמְחַשְּׁכִיתוּ בַּהֲדַאי, דְּאָמְרֵי לֵיהּ הַאי דִּטְפַאת לָן אַדַּעְתָּא דְּעָבְדִינַן לָךְ עוּבַדְתָּא שַׁפִּירְתָּא {ב}:
בִּמְתִיקָה. לִפְתָּן:
הַכֹּל כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה. הַכֹּל לַאֲתוֹיֵי דוּכְתֵּי דִּנְהִיגֵי פוֹעֲלִים לְמֵיכַל וּלְמִשְׁתֵּי בְּצַפְרָא בְּבֵיתוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת קֹדֶם שֶׁיֵּצְאוּ לִמְלַאכְתָּם, דְּאִי אָמַר לְהוּ בַּעַל הַבַּיִת קַדִּימוּ לַעֲבִידְתַּיְכוּ בַּשָּׂדֶה וְאָבִיא לָכֶם מַאֲכַלְכֶם שָׁם, אָמְרֵי לֵיהּ, לֹא, אֶלָּא עַתָּה נֹאכַל בַּבַּיִת קֹדֶם שֶׁנֵּצֵא הַשָּׂדֶה {ג}, כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה:
מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן מַתְיָא. בַּגְּמָרָא מְפֹרָשׁ דַּחֲסוּרֵי מִחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי, וְאִם פָּסַק לָהֶם מְזוֹנוֹת, מְזוֹנוֹת רִבָּה לָהֶם, כְּלוֹמַר, כֵּיוָן דְּלֹא הֲוָה צָרִיךְ לְאַתְנוּיֵי שֶׁהֲרֵי מִמִּנְהַג הַמְּדִינָה הָיוּ אוֹכְלִים, וְאַתְנֵי בַּהֲדַיְהוּ לִתֵּן לָהֶם מְזוֹנוֹת, מְזוֹנֵי יְתֵרֵי קָאָמַר, וּמַעֲשֶׂה נַמִּי בְּרַבִּי יוֹחָנָן וְכוּ':
בִּשְׁעָתוֹ. בְּעֵת מַלְכוּתוֹ. דְּמֶלֶךְ וְהֶדְיוֹט הֲוָה:
שֶׁהֵם בְּנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב. וּסְעוּדָתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם גְּדוֹלָה מִשֶּׁל שְׁלֹמֹה, דְּאִלּוּ אַבְרָהָם שְׁלֹשָׁה פָרִים לִשְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים {ד}, וּבִסְעוּדַת שְׁלֹמֹה יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל רַבִּים כְּחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם:
עַד שֶּׁלֹא יַתְחִילוּ בַמְּלָאכָה. דְּאֵין כָּאן אֶלָּא דְּבָרִים. דְּאִלּוּ מִשֶׁיַּתְחִילוּ לֹא תוּכַל לַחֲזֹר:
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר וְכוּ'. וַהֲלָכָה כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל:
Toss. Yom Tov non traduit
{א} לְהַשְׁכִּים כוּ'. כְּשֶׁשְּׂכָרָן סְתָמָא וְאָמַר לָהֶם אַחַר שֶׁהִשְׂכִּירָן כְּבָר לְהַשְׁכִּים כוּ'. אֲבָל אִם הִתְנָה מֵעִקָּרָא, הַכֹּל לְפִי תְּנָאוֹ. תּוֹסָפוֹת: {ב} כְּלוֹמַר שֶׁזּוֹ הַמְּלָאכָה הִיא עֲבִידְתָא שַׁפִּירְתָּא. וְאַדַּעְתָּא דְּהָכִי טְפַאת לָן: {ג} וְאִם אֵין הָאֹכֶל מְזֻמָּן נַמְתִּין בְּבֵיתוֹ וְלֹא נֵצֵא הַשָּׂדֶה לִמְלַאכְתֵּנוּ. תּוֹסָפוֹת: {ד} דִּכְתִיב [בְּרֵאשִׁית יח] וַיִּקַּח בֶּן בָּקָר רַךְ וְטוֹב. בֶּן בָּקָר אֶחָד, רַךְ שְׁנַיִם, וָטוֹב שְׁלֹשָׁה. גְּמָרָא. וְנָקַט נַמִּי יִצְחָק וְיַעֲקֹב מִשּׁוּם כִּי בְּיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זֶרַע. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {ה} כְּמִנְהַג כוּ'. הַכֹּל לַאֲתוֹיֵי הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֵל וְאָמַר לֵיהּ כְּאֶחָד וְכִשְׁנַיִם מִבְּנֵי הָעִיר. מְשַׁמְּנִין בֵּינֵיהֶן. פֵּרֵשׁ רַשִׁ''י שֶׁנּוֹתְנִין לָהֶם כְּמוֹ שֶׁנּוֹתְנִין לְבֵינוֹנִי. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
Rambam non traduit
השוכר את הפועלים ואמר להם להשכים כו': והלכה כרבן שמעון בן גמליאל: אמרה תורה בשכיר שהתירה לו לאכול ואל כליך לא תתן וקבלנו בפי' זה הכתוב בזמן שאתה נותן לכליו של בעל הבית אתה אוכל אין אתה נותן לכליו של בעל הבית אינך אוכל ולפיכך אינו אוכל עד גמר מלאכה וכשיהיה הדבר שהוא עוסק בו תלוש מן הקרקע יש לו לאכול בשעת מלאכתו ולמדנו זה מדקאמר רחמנא לא תחסום שור בדישו וכמו שאוכל שור בתלוש בשעת מלאכה כך יאכל הפועל והראיה על זה ממה שאמר לא תחסום שור בדישו ולא אמר לא תדוש בשור חסום רצונו לומר שלא תהא חסימה בשום פנים לא לשור ולא לאדם:
2
וְאֵלּוּ אוֹכְלִין מִן הַתּוֹרָה {ו}. הָעוֹשֶׂה בִמְחֻבָּר לַקַּרְקַע, בִּשְׁעַת גְּמַר מְלָאכָה, וּבְתָלוּשׁ מִן הַקַּרְקַע, עַד שֶּׁלֹא נִגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ, בְּדָבָר שֶׁגִּדּוּלוֹ מִן הָאָרֶץ. וְאֵלּוּ שֶׁאֵין אוֹכְלִין {יג}. הָעוֹשֶׂה בִמְחֻבָּר לַקַּרְקַע בְּשָׁעָה שֶׁאֵין גְּמַר מְלָאכָה, וּבְתָלוּשׁ מִן הַקַּרְקַע מֵאַחַר שֶׁנִּגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ, וּבְדָבָר שֶׁאֵין גִּדּוּלוֹ מִן הָאָרֶץ:
Ajouter une note
R. Bartenura non traduit
וְאֵלּוּ. פּוֹעֲלִים:
אוֹכְלִים מִן הַתּוֹרָה. בְּמַה שֶּׁעוֹסְקִין בּוֹ:
גְּמַר מְלָאכָה. כְּשֶׁתּוֹלְשִׁין אוֹתוֹ {ז}. דִּכְתִיב (דְּבָרִים כד) וְאֶל כֶּלְיְךָ לֹא תִתֵּן {ח}, בְּשָׁעָה שֶׁאַתָּה נוֹתֵן לְכֵלָיו שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת אַתָּה אוֹכֵל, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁתּוֹלְשִׁין אוֹתוֹ:
וּבְתָלוּשׁ מִן הַקַּרְקַע. וְאִם מִתְעַסֵּק בְּדָבָר הַתָּלוּשׁ אוֹכֵל בְּאוֹתוֹ דָּבָר עַד שֶּׁלֹא נִגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ לְמַעֲשֵׂר, אִם הוּא בַּר מַעֲשֵׂר. אוֹ עַד שֶּׁלֹא נִגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ לְחַלָּה {ט}, אִם הוּא בַּר חַלָּה. דְּאָמַר קְרָא (שָׁם כה) לֹא תַחְסֹם שׁוֹר בְּדִישׁוֹ, וְמִדְּלֹא קָאָמַר לֹא תָדוּשׁ בַּחֲסִימָה {י}, שְׁמַע מִנַּהּ לְאַקּוּשֵׁי חוֹסֵם לְנֶחְסָם וְנֶחְסָם לְחוֹסֵם, מַה נֶּחְסָם שֶׁהוּא שׁוֹר אוֹכֵל בַּתָּלוּשׁ כְּשֶׁעוֹשֶׂה בּוֹ מְלָאכָה, כָּךְ חוֹסֵם שֶׁהוּא אָדָם אוֹכֵל בַּתָּלוּשׁ כְּשֶׁעוֹשֶׂה בּוֹ מְלָאכָה, וּמַה חוֹסֵם וְכוּ' {יא}. וּמַה דַּיִשׁ מְיֻחָד, דָּבָר שֶׁהוּא גִדּוּלֵי קַרְקַע וְלֹא נִגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ לְמַעֲשֵׂר וּבִשְׁעַת גְּמַר מְלָאכָה פּוֹעֵל אוֹכֵל בּוֹ, אַף כָּל דָּבָר שֶׁהוּא גִדּוּלֵי קַרְקַע וְלֹא נִגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ לְמַעֲשֵׂר כְּשֶׁהוּא בִּשְׁעַת גְּמַר מְלָאכָה פּוֹעֵל אוֹכֵל בּוֹ. יָצָא הַחוֹלֵב וְהַמְּחַבֵּץ וְהַמְּגַבֵּן, שֶׁאֵינָן גִּדּוּלֵי קַרְקַע. וְיָצָא הַמַּבְדִּיל הַתְּמָרִים וְהַגְּרוֹגָרוֹת הַמְּחֻבָּרִים יַחַד, שֶׁנִּגְמְרָה מְלַאכְתָּם לְמַעֲשֵׂר. וְיָצָא הַמְּנַכֵּשׁ בְּשׁוּמִים וּבִבְצָלִים, שֶׁמֵּסִיר הַקְּטַנִּים שֶׁאֵינָן גְּדֵלִים לְעוֹלָם מִבֵּין הָאֲחֵרִים לְהַרְחִיב מָקוֹם לַגְּדוֹלִים, שֶׁאֵין זוֹ שְׁעַת גְּמַר מְלָאכָה {יב}. שֶׁכָּל אֵלּוּ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן אֵין פּוֹעֵל אוֹכֵל בָּהֶן:
Toss. Yom Tov non traduit
{ו} מִן הַתּוֹרָה. מִשּׁוּם דְּאַיְרֵי מֵעִקָּרָא בְּפוֹעֲלִים שֶׁאוֹכְלִים עַל יְדֵי שֶׁפָּסְקוּ לָהֶם מְזוֹנוֹת אוֹ עַל יְדֵי מִנְהַג הַמְּדִינָה, לְהָכִי נָקַט וְאֵלּוּ אוֹכְלִין מִן הַתּוֹרָה בְּלֹא פְּסַק וּבְלֹא מִנְהָג. תּוֹסָפוֹת: {ז} כְּלוֹמַר שֶׁנִּגְמַר מְלֶאכֶת בִּשּׁוּלָן, שֶׁאֵינָן צְרִיכִין עוֹד לַקַּרְקַע: {ח} וּבְפוֹעֵל הַכָּתוּב מְדַבֵּר, נֶאֱמַר כָּאן בִּיאָה וְנֶאֱמָר לְהַלָּן [דְּבָרִים כד] לֹא תָבֹא עָלָיו הַשָּׁמֶשׁ. גְּמָרָא: {ט} כְּלוֹמַר וְאֵין שְׁעַת גְּמַר מְלַאכְתּוֹ לְמַעֲשֵׂר פוֹטַרְתָּן: {י} דְּהָא שׁוֹר לָאו דַּוְקָא, דְּכָל מִלֵּי אִיתְנְהוּ בַּחֲסִימָה כִּדְיָלְפִינַן בְּסוֹף פֶּרֶק ה' דְּבָבָא קַמָּא. גְּמָרָא: {יא} אוֹכֵל בִּמְחֻבָּר. אַף נֶחְסָם אוֹכֵל בִּמְחֻבָּר. גְּמָרָא: {יב} דְּעִקַּר פְּעֻלָּה מִשּׁוּם תִּקּוּן גְּדוֹלִים הֵם. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {יג} שֶׁאֵין אוֹכְלִין. אֲפִלּוּ מֵהִלְכוֹת מְדִינָה. גְּמָרָא:
Rambam non traduit
ואלו אוכלין מן התורה העושה במחובר לקרקע כו': אמרה תורה בשכיר שהתירה לו לאכול ואל כליך לא תתן וקבלנו בפי' זה הכתוב בזמן שאתה נותן לכליו של בעל הבית אתה אוכל אין אתה נותן לכליו של בעל הבית אינך אוכל ולפיכך אינו אוכל עד גמר מלאכה וכשיהיה הדבר שהוא עוסק בו תלוש מן הקרקע יש לו לאכול בשעת מלאכתו ולמדנו זה מדקאמר רחמנא לא תחסום שור בדישו וכמו שאוכל שור בתלוש בשעת מלאכה כך יאכל הפועל והראיה על זה ממה שאמר לא תחסום שור בדישו ולא אמר לא תדוש בשור חסום רצונו לומר שלא תהא חסימה בשום פנים לא לשור ולא לאדם:
3
הָיָה עוֹשֶׂה בְיָדָיו אֲבָל לֹא בְרַגְלָיו, בְּרַגְלָיו אֲבָל לֹא בְיָדָיו, אֲפִלּוּ בִכְתֵפוֹ {יד}, הֲרֵי זֶה אוֹכֵל {טו}. רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה בְיָדָיו וּבְרַגְלָיו:
Ajouter une note
R. Bartenura non traduit
עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה בְיָדָיו וְרַגְלָיו. מַה שּׁוֹר בְּיָדָיו וּבְרַגְלָיו, אַף פּוֹעֵל בְּיָדָיו וּבְרַגְלָיו, דְּהָא אִתַּקַּשׁ חוֹסֵם לְנֶחְסָם. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה:
Toss. Yom Tov non traduit
{יד} בִּכְתֵפוֹ. דְּאֵינוֹ מֵזִיז יָדָיו וְרַגְלָיו. רַשִׁ''י: {טו} אוֹכֵל. מַאי טַעֲמָא, כִּי תָבֹא בְּכֶרֶם רֵעֲךָ, בְּכָל מַה דַּעֲבֵיד. גְּמָרָא. וְנִרְאֶה לִי דְּמַפֵּיק לֵיהּ מִדְּלֹא כְתִיב כִּי תָבֹא לִבְצֹר בְּכֶרֶם רֵעֶךָ:
Rambam non traduit
היה עושה בידיו אבל לא ברגליו ברגליו אבל כו': רבי יוסי ב''ר יהודה אומר מה שור בידיו ורגליו אף פועל בידיו ורגליו. ואין הלכה כרבי יוסי ב''ר יהודה:
4
הָיָה עוֹשֶׂה בִתְאֵנִים {טז}, לֹא יֹאכַל בַּעֲנָבִים {יז}, בַּעֲנָבִים, לֹא יֹאכַל בִּתְאֵנִים. אֲבָל מוֹנֵעַ אֶת עַצְמוֹ עַד שֶׁמַּגִּיעַ לִמְקוֹם הַיָּפוֹת וְאוֹכֵל. וְכֻלָּן לֹא אָמְרוּ {יח} אֶלָּא בִשְׁעַת מְלָאכָה, אֲבָל מִשּׁוּם הָשֵׁב אֲבֵדָה לַבְּעָלִים אָמְרוּ, פּוֹעֲלִים אוֹכְלִין בַּהֲלִיכָתָן מֵאֻמָּן לְאֻמָּן, וּבַחֲזִירָתָן מִן הַגַּת, וּבַחֲמוֹר כְּשֶׁהִיא פוֹרָקֶת:
Ajouter une note
R. Bartenura non traduit
מִפְּנֵי הָשֵׁב אֲבֵדָה לַבְּעָלִים. שֶּׁלֹא יִבָּטֵל מִמְּלַאכְתּוֹ וְיֹאכַל:
אָמְרוּ, פּוֹעֲלִים אוֹכְלִים בַּהֲלִיכָתָן מֵאֻמָּן לְאֻמָּן. כְּשֶׁגָּמְרוּ שׁוּרָה זוֹ וְהוֹלְכִים לְהַתְחִיל בַּחֲבֶרְתָּהּ. וְאַף עַל גַּב דְּהַהִיא שַׁעְתָּא לָאו שְׁעַת מְלָאכָה הִיא, נִיחָא לֵיהּ לְבַעַל הַבַּיִת בְּהָא:
וַחֲמוֹר כְּשֶׁהִיא פוֹרָקֶת. בַּהֲלִיכָתָהּ אוֹכֶלֶת מִמַּשּׂאוֹי שֶׁעַל גַּבָּהּ עַד שֶׁתְּהֵא פוֹרֶקֶת {יט}:
Toss. Yom Tov non traduit
{טז} בִּתְאֵנִים כוּ'. שֶׁנֶּאֱמַר בְּכֶרֶם וְאָכַלְתָּ עֲנָבִים, עֲנָבִים וְלֹא תְאֵנִים. סִפְרִי (וִירוּשַׁלְמִי). וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {יז} לֹא כוּ'. וַאֲפִלּוּ שְׂכָרוֹ לַעֲשׂוֹת בִּשְׁנֵיהֶן. טוּר: {יח} לֹא אָמְרוּ. שֶׁיֹּאכַל אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁהוּא עוֹסֵק בַּמְּלָאכָה, וְלֹא שֶׁיֵּשֵׁב לוֹ וְיֹאכַל לוֹמַר הֲרֵי מָנַעְתִּי אֶת עַצְמִי עַד כָּאן וְלֹא נָטַלְתִּי לֶאֱכֹל וְעַכְשָׁיו אֵשֵׁב לִי וְאוֹכַל: {יט} דְבַגְּמָרָא מַקְּשׁוּ בָּהּ. כְּשֶׁהִיא פוֹרֶקֶת מֵהֵיכָא אָכְלָה (כָּל מַשָּׂאָהּ פּוֹרְקִין בְּבַת אַחַת וְהוֹלְכִין), אֵימָא עַד שֶׁתְּהֵא פוֹרֶקֶת. וּפֵרְשׁוּ הַתּוֹסָפוֹת דְּסַלְקָא דַּעְתָּךְ אֲמֵינָא שֶׁאֵינָהּ אוֹכֶלֶת אֶלָּא כְּשֶׁהִיא רוֹאָה בְּפָנֶיהָ כוּ', קָא מַשְׁמַע לָן. וְלֹא קָאֵי אַמִּפְּנֵי הֲשָׁבַת אֲבֵדָה, דְּמִן הַדִּין אוֹכֶלֶת. אֶלָּא מִלְּתָא בְּאַפֵּי נַפְשַׁהּ הִיא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
Rambam non traduit
היה עושה בתאנים לא יאכל בענבים כו': אמר רחמנא בפועל ואכלת ענבים ובאה הקבלה ענבים ולא דבר אחר ואמנם התיר להם לאכול בהליכתן מאומן לאומן ובחזירתן לגת לפי שבאותה שעה הם בטלים וכיון שאי אפשר להם בלא אכילה טוב הוא לאכול בשעת הבטלה ולא יאכלו בשעת (גמר) מלאכה ויתבטלו כל זמן שאוכלין וזה לטוב בעל הבית. ומה שאמר ובחמור עד שתהא פורקת רצונו לומר שהבהמה לא ימנעו אותה מלאכול ממשוי שעל גבה כל זמן שהיא טעונה עד שיפרקו ממנה המשוי ובאותה שעה ימנענה מלאכול:
5
אוֹכֵל פּוֹעֵל קִשּׁוּת אֲפִלּוּ בְדִינָר, וְכוֹתֶבֶת אֲפִלּוּ בְדִינָר. רַבִּי אֶלְעָזָר חִסְמָא אוֹמֵר, לֹא יֹאכַל פּוֹעֵל יָתֵר עַל שְׂכָרוֹ. וַחֲכָמִים מַתִּירִין {כ}, אֲבָל מְלַמְּדִין אֶת הָאָדָם שֶּׁלֹא יְהֵא רַעַבְתָן וִיהֵא סוֹתֵם אֶת הַפֶּתַח בְּפָנָיו:
Ajouter une note
R. Bartenura non traduit
אֲפִלּוּ בְדִינָר. אֲפִלּוּ הִיא שָׁוָה דִינָר:
לֹא יֹאכַל פּוֹעֵל יָתֵר עַל שְׂכָרוֹ. דְּאָמַר קְרָא כְּנַפְשְׁךָ, כִּשְׂכִירוּתוֹ, שֶׁעָלָיו הוּא מוֹסֵר אֶת נַפְשׁוֹ לַעֲלוֹת בַּכֶּבֶשׁ וְלִתָּלוֹת בָּאִילָן:
מְלַמְּדִין. אוֹמְרִים לוֹ דֶּרֶךְ עֵצָה הוֹגֶנֶת. וְתַנָּא קַמָּא פָּלֵיג אַחֲכָמִים וְאָמַר אֵין מְלַמְּדִין. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:
וִיהֵא סוֹתֵם אֶת הַפֶּתַח. שֶׁיִּמָּנְעוּ מִלְּשָׂכְרוֹ:
Toss. Yom Tov non traduit
{כ} מַתִּירִין. וְהָא דִּכְתִיב כְּנַפְשְׁךָ שָׂבְעֶךָ מְפָרֵשׁ בַּגְּמָרָא דְּדָרְשִׁינַן לֵיהּ מַה נַּפְשְׁךָ אִם חָסַמְתָּ פָּטוּר, אַף פּוֹעֵל אִם חָסַמְתָּ פָּטוּר כוּ'. וּבַסִּפְרִי, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים שָׂבְעֶךָ, מְלַמֵּד שֶׁאוֹכֵל יָתֵר עַל שְׂכָרוֹ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
Rambam non traduit
אוכל פועל קישות אפילו בדינר וכותבת אפילו בדינר כו': תנא קמא סבר אין מלמדין אותו וחכמים אומרים מלמדין והלכה כחכמים:
6
קוֹצֵץ אָדָם עַל יְדֵי עַצְמוֹ, עַל יְדֵי בְנוֹ {כא} וּבִתּוֹ הַגְּדוֹלִים, עַל יְדֵי עַבְדּוֹ {כב} וְשִׁפְחָתוֹ הַגְּדוֹלִים, עַל יְדֵי אִשְׁתּוֹ, מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן דָּעַת. אֲבָל אֵינוֹ קוֹצֵץ עַל יְדֵי בְנוֹ וּבִתּוֹ הַקְּטַנִּים, וְלֹא עַל יְדֵי עַבְדּוֹ וְשִׁפְחָתוֹ הַקְּטַנִּים, וְלֹא עַל יְדֵי בְהֶמְתּוֹ, מִפְּנֵי שֶׁאֵין בָּהֶן דָּעַת {כג}:
Ajouter une note
R. Bartenura non traduit
קוֹצֵץ. לִטֹּל מָעוֹת וְלֹא יֹאכַל:
עַל יְדֵי עַצְמוֹ. בִּשְׁבִיל עַצְמוֹ:
מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן דָּעַת. וְיַדְּעֵי וְקָא מַחֲלֵי:
Toss. Yom Tov non traduit
{כא} קוֹצֵץ כוּ'. וּמִדַּעְתָּן. טוּר. וּמִשּׁוּם הָכִי לְכֻלֵּי עָלְמָא גְּדוֹלִים מַמָּשׁ. וְלֹא פְּלִיגֵי אָמוֹרָאֵי כְּמוֹ בְּמִשְׁנָה ה' דְּפֶרֶק קַמָּא: {כב} עַבְדּוֹ כוּ'. כְּנַעֲנִים. הַמַּגִּיד: {כג} שֶׁאֵין כוּ'. שֶׁהַפּוֹעֵל מִשֶּׁל שָׁמַיִם הוּא אוֹכֵל (וְלֵית לְהוּ לְמָרַיְהוּ זְכִיָּה בַּאֲכִילָתוֹ עַד שֶׁיִּתְּנֵהוּ לְתוֹךְ פִּיו. רַשִׁ''י). גְּמָרָא:
Rambam non traduit
מי שיש בהם דעת לא יאכלו כפי מה שהתנה עמהן אע''פ שכולן פועלין ואותם שאין בהם דעת יאכלו לפי שאינם יודעים ענין המחילה והמקום זכה להן באכילתן לפי שהפועל משל שמים הוא אוכל ולפיכך הוא עיקר אצלנו לו זכה רחמנא לאשתו ובניו לא זכה להו רחמנא.
7
הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֲלִים לַעֲשׂוֹת בְּנֶטַע רְבָעִי שֶׁלּוֹ, הֲרֵי אֵלּוּ לֹא יֹאכְלוּ {כד}. אִם לֹא הוֹדִיעָן {כה}, פּוֹדֶה וּמַאֲכִילָן. נִתְפָּרְסוּ {כו} עִגּוּלָיו, נִתְפַּתְּחוּ חָבִיּוֹתָיו, הֲרֵי אֵלּוּ לֹא יֹאכְלוּ. אִם לֹא הוֹדִיעָן {כז}, מְעַשֵּׂר וּמַאֲכִילָן:
Ajouter une note
R. Bartenura non traduit
נֶטַע רְבָעִי. פֵּרוֹת שֶׁל אִילָן בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית, שֶׁאֵינָן נֶאֱכָלִין אֶלָּא בִּירוּשָׁלַיִם, אוֹ פּוֹדֶה אוֹתָן וּמַעֲלֶה הַדָּמִים לִירוּשָׁלַיִם:
נִתְפָּרְסוּ עִגּוּלָיו. עִגּוּלֵי דְּבֵלָה שֶׁנִּתְפָּרְדוּ וְשָׂכַר פּוֹעֲלִים לְחַבְּרָן, אוֹ חָבִיּוֹת שֶׁנִּפְתְּחוּ וְשָׂכַר פּוֹעֲלִים לְסָתְמָן:
הֲרֵי אֵלּוּ לֹא יֹאכְלוּ. שֶׁכְּבָר נִגְמְרוּ מְלַאכְתָּם וְהֻקְבְּעוּ לְמַעֲשֵׂר וַהֲרֵי הֵן טֶבֶל:
Toss. Yom Tov non traduit
{כד} לֹא כוּ'. דְּלֹא אָמְרִינַן שֶׁהָיוּ סְבוּרִים שֶׁפָּדָה אוֹתָם כְּדֵי שֶׁיֹּאכְלוּ. אֶלָּא מִדְּלֹא אִתְנוּ, אַדַּעְתָּא דְּהָכִי נַחְתֵי כְּאִלּוּ קָצַץ כֵּן עִמָּהֶם. נִמּוּקֵי יוֹסֵף: {כה} אִם לֹא כוּ'. לֹא שֶׁשְּׂכָרָן סְתָם לַעֲשׂוֹת לוֹ מְלָאכָה, דְּבִכְהַאי גַוְנָא אַמַּאי פּוֹדֶה וּמַאֲכִילָן, אֶלָּא כְּגוֹן שֶׁשְּׂכָרָן לִבְצֹר כֶּרֶם וְלֹא הוֹדִיעָן שֶׁהוּא נֶטַע רְבָעִי כוּ' וְהָוֵי כְמִקַּח טָעוּת. הַמַּגִּיד: {כו} נִתְפָּרְסוּ כוּ'. רֵישָׁא בִּמְחֻבָּר וְסֵיפָא בְּתָלוּשׁ: {כז} אִם לֹא כוּ'. כְּגוֹן שֶׁאָמַר לָהֶם תְּחִלָּה לִדְרֹס בְּעִגּוּלִין, סְבוּרִין שֶׁזּוֹ הִיא תְּחִלַּת דְּרִיסָתָן וַעֲדַיִן לֹא נִגְמְרָה מְלַאכְתָּן כוּ'. הַמַּגִּיד מִשְׁנֶה:
Rambam non traduit
השוכר את הפועלים לעשות בנטע רבעי שלו כו': כבר ביארנו במקומו דין נטע רבעי ודין הטבל בסדר זרעים ואם אתה זוכר אותם כל זה מבואר:
8
שׁוֹמְרֵי פֵרוֹת אוֹכְלִין מֵהִלְכוֹת מְדִינָה, אֲבָל לֹא מִן הַתּוֹרָה. אַרְבָּעָה שׁוֹמְרִין {כח} הֵן. שׁוֹמֵר חִנָּם, וְהַשּׁוֹאֵל, נוֹשֵׂא שָׂכָר, וְהַשּׂוֹכֵר. שׁוֹמֵר חִנָּם נִשְׁבָּע {כט} עַל הַכֹּל, וְהַשּׁוֹאֵל מְשַׁלֵּם אֶת הַכֹּל {ל}, וְנוֹשֵׂא שָׂכָר וְהַשּׂוֹכֵר נִשְׁבָּעִים עַל הַשְּׁבוּרָה וְעַל הַשְּׁבוּיָה וְעַל הַמֵּתָה, וּמְשַׁלְּמִין אֶת הָאֲבֵדָה וְאֶת הַגְּנֵבָה:
Ajouter une note
R. Bartenura non traduit
שׁוֹמְרֵי פֵרוֹת. שׁוֹמְרֵי גִּתּוֹת וַעֲרֵמוֹת וּפֵרוֹת תְּלוּשִׁים. אֲבָל שׁוֹמְרֵי גִּנּוֹת וּפַרְדֵּסִים, אֵין אוֹכְלִים לֹא מֵהִלְכוֹת מְדִינָה וְלֹא מִן הַתּוֹרָה, דְּשׁוֹמֵר לָאו כְּעוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה דָּמֵי:
מֵהִלְכוֹת מְדִינָה. שֶׁכְּבָר נָהֲגוּ כֵן:
נִשְׁבַּע עַל הַכֹּל. עַל כָּל הַמְּאֹרָעוֹת הַכְּתוּבוֹת בִּשְׁאָר שׁוֹמְרִים לְחִיּוּב, נִשְׁבַּע שֶׁכָּךְ עָלְתָה לוֹ וּפָטוּר:
מְשַׁלֵּם אֶת הַכֹּל. גְּנֵבָה וַאֲבֵדָה וְאֳנָסִים:
נוֹשֵׂא שָׂכָר וְכוּ'. וְכֻלְּהוּ נָפְקָא לָן מִקְּרָאֵי פָּרָשַׁת וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים. פָּרָשָׁה רִאשׁוֹנָה כִּי יִתֵּן אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ וְגוֹ' נֶאֶמְרָה בְּשׁוֹמֵר חִנָּם, שֶׁכֵּן פָּטַר בּוֹ גְּנֵבָה וַאֲבֵדָה {לא}. שְׁנִיָּה, כִּי יִתֵּן אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ חֲמוֹר אוֹ שׁוֹר אוֹ שֶׂה, נֶאֶמְרָה בְּשׁוֹמֵר שָׂכָר, שֶׁכֵּן חִיֵּב בּוֹ גְּנֵבָה וַאֲבֵדָה, דִּכְתִיב בָּהּ אִם גָּנֹב יִגָּנֵב מֵעִמּוֹ יְשַׁלֵּם לִבְעָלָיו, אֵין לִי אֶלָּא גְּנֵבָה, אֲבֵדָה מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר אִם גָּנֹב יִגָּנֵב, מִכָּל מָקוֹם. וְעוֹד, קַל וָחֹמֶר, וּמַה גְּנֵבָה שֶׁקְּרוֹבָה לְאֹנֶס חַיָּב, אֲבֵדָה שֶׁקְּרוֹבָה לִפְשִׁיעָה לֹא כָּל שֶׁכֵּן. וְשׂוֹכֵר, כֵּיוָן שֶׁאֵין כָּל הֲנָאָה שֶׁלּוֹ {לב} דִּינוֹ כְּשׁוֹמֵר שָׂכָר. וְהַשּׁוֹאֵל, מְפֹרָשׁ בְּפָרָשָׁה שְׁלִישִׁית וְכִי יִשְׁאַל אִישׁ מֵעִם רֵעֵהוּ וְנִשְׁבַּר אוֹ מֵת בְּעָלָיו אֵין עִמּוֹ שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם:
Toss. Yom Tov non traduit
{כח} אַרְבָּעָה שׁוֹמְרִין. וְדִינֵיהֶן שְׁלֹשָׁה. גְּמָרָא. דְּשׂוֹכֵר כְּנוֹשֵׂא שָׂכָר: {כט} נִשְׁבָּע. פְּשִׁיעָה לֹא חָשֵׁיב, דִּבְהָא כֻּלְּהוּ חַיָּבִים. תּוֹסָפוֹת: {ל} הַכֹּל. מַה שֶּׁהֻזְכַּר בַּפָּרָשָׁה. אֲבָל מֵתָה מֵחֲמַת מְלָאכָה לֹא. תּוֹסָפוֹת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {לא} וְאַף עַל גַּב דְּהַשְׁתָּא מִחַיַּב בִּכְפֵלָא מִשֶּׁטָּעַן טַעֲנַת גַּנָּב וּבָאוּ עֵדִים שֶׁהוּא גְּנָבוֹ כְּדִתְנַן פֶּרֶק ט' דְּבָבָא קַמָּא, וּפָרָשָׁה שְׁנִיָּה דִּמְחֻיָּב בִּגְנֵבָה לֹא אָתֵי לִידֵי כְּפֵלָא, שֶׁכְּשֶׁטָּעַן שֶׁנִּגְנַב מְחֻיָּב בְּקֶרֶן, אֲפִלּוּ הָכִי קַרְנָא בְּלֹא כְּפֵלָא עֲדִיפָא, דְּהָא שׁוֹאֵל חָמוּר וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶלָּא קֶרֶן. גְּמָרָא: {לב} לַאֲפוֹקֵי שׁוֹאֵל דְּמַשְׁכַּחַת לַהּ דְּכָל הֲנָאָה שֶׁלּוֹ, בְּקַיְמָא בָּאֲגַם, דְּלֹא בָּעֵי מְזוֹנֵי, וּבְנָטַר מָתָא דְּלֹא בָּעֵי נְטִירוּתָא, אִי נַמִּי בִּשְׁאִילַת כֵּלִים. גְּמָרָא:
Rambam non traduit
שומרי פירות אוכלין מהלכות מדינה כו': ארבעה שומרים הן שומר חנם והשואל נושא שכר כו': שומרי פירות רצונו לומר כשהיו תלושים אבל כשהוא שומר אותם והם מחוברים לקרקע כמו שומרי גנות ופרדסים אינן אוכלין לא מן התורה ולא מן הלכות המדינה. ואלו הארבעה שומרים דיניהם מפורשים בכתוב בתורה וזה כי מה שנאמר כי יתן איש אל רעהו כסף או כלים עד סוף הפרשה קבלנו בו שזה הדין בשומר חנם והפרשה השניה והוא שנאמר כי יתן איש אל רעהו חמור או שור או שה וגו' בזה הקבלה כי הוא בשומר שכר והשוכר לפי שדין שניהם אחד והפרשה השלישית מבוארת שהיא בשואל שנאמר וכי ישאל איש:
9
זְאֵב אֶחָד, אֵינוֹ אֹנֶס, שְׁנֵי זְאֵבִים, אֹנֶס. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, בִּשְׁעַת מִשְׁלַחַת זְאֵבִים, אַף זְאֵב אֶחָד אֹנֶס. שְׁנֵי כְלָבִים, אֵינוֹ אֹנֶס. יַדּוּעַ הַבַּבְלִי אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר, מֵרוּחַ אַחַת, אֵינוֹ אֹנֶס, מִשְּׁתֵּי רוּחוֹת, אֹנֶס. הַלִּסְטִים, הֲרֵי זֶה אֹנֶס. הָאֲרִי וְהַדֹּב וְהַנָּמֵר וְהַבַּרְדְּלָס וְהַנָּחָשׁ, הֲרֵי זֶה אֹנֶס. אֵימָתַי, בִּזְמַן שֶׁבָּאוּ מֵאֲלֵיהֶן, אֲבָל אִם הוֹלִיכָן לִמְקוֹם גְּדוּדֵי חַיָּה וְלִסְטִים, אֵינוֹ אֹנֶס:
Ajouter une note
R. Bartenura non traduit
זְאֵב אֶחָד אֵינוֹ אֹנֶס. וְנוֹשֵׂא שָׂכָר וְשׂוֹכֵר חַיָּבִין עָלָיו. דִּכְתִיב הַטְּרֵפָה לֹא יְשַׁלֵּם, יֵשׁ טְרֵפָה שֶׁהוּא מְשַׁלֵּם וְיֵשׁ טְרֵפָה שֶׁאֵינוֹ מְשַׁלֵּם:
בִּשְׁעַת מִשְׁלַחַת זְאֵבִים. כְּשֶׁחַיָּה רָעָה מְשֻׁלַּחַת קוֹפֶצֶת הִיא עַל אָדָם אֶחָד. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה וְלֹא כְּיַדּוּעַ הַבַּבְלִי:
הַלִּסְטִים. חַד לִסְטִים הֲרֵי זֶה אֹנֶס {לג}:
Toss. Yom Tov non traduit
{לג} וּבַגְּמָרָא, אַמַּאי, לֵיקוּם גַּבְרָא כְּלַפֵּי גַּבְרָא. וּמוֹקֵי לָהּ בְּלִסְטִים מְזֻיָּן. וַאֲפִלּוּ הָרוֹעֶה מְזֻיָּן, פָּטוּר, דְּהַאי מָסַר נַפְשֵׁיהּ שֶׁעַל מְנָת כֵּן בָּא, לַהֲרֹג אוֹ לֵהָרֵג אוֹ לִקַּח מָמוֹן, אֲבָל הָרוֹעֶה אֵין לוֹ לִמְסֹר נַפְשׁוֹ עַל כָּךְ:
Rambam non traduit
זאב אחד אינו אונס שני זאבים אונס כו': כבר נתבאר לך כי שומר שכר והשוכר פטורין מן האונס לפי שאמר הכתוב בהם הטרפה לא ישלם ואינם חייבים גם כן בשבורה ובשבויה לפיכך זכר בהם הדברים שהם אונס. ואין הלכה כרבי יהודה ולא כידוע הבבלי:
10
מֵתָה כְדַרְכָּהּ, הֲרֵי זֶה אֹנֶס. סִגְּפָהּ וָמֵתָה, אֵינוֹ אֹנֶס {לד}. עָלְתָה לְרָאשֵׁי צוּקִין וְנָפְלָה וָמֵתָה, הֲרֵי זֶה אֹנֶס. הֶעֱלָהּ {לו} לְרָאשֵׁי צוּקִין וְנָפְלָה {לז} וָמֵתָה, אֵינוֹ אֹנֶס. מַתְנֶה שׁוֹמֵר חִנָּם לִהְיוֹת פָּטוּר מִשְּׁבוּעָה, וְהַשּׁוֹאֵל לִהְיוֹת פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם, נוֹשֵׂא שָׂכָר וְהַשּׂוֹכֵר לִהְיוֹת פְּטוּרִין מִשְּׁבוּעָה וּמִלְּשַׁלֵּם:
Ajouter une note
R. Bartenura non traduit
סִגְּפָהּ. עִנָּה אוֹתָהּ בָּרָעָב אוֹ שֶׁהוֹשִׁיבָהּ בַּקַּיִץ בַּחַמָּה וּבַחֹרֶף בַּצִּנָּה:
עָלְתָה לְרָאשֵׁי צוּקִין. שֶׁתְּקָפַתּוּ וְעָלְתָה {לה} לְרָאשֵׁי הָרִים גְּבוֹהִים:
מַתְנֶה שׁוֹמֵר חִנָּם לִהְיוֹת פָּטוּר מִשְּׁבוּעָה. וְהַאי לָאו מַתְנֶה עַל מַה שֶּׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה הוּא {לח}, אֶלָּא שֶׁאוֹמֵר לוֹ אִי אֶפְשִׁי לִהְיוֹת שׁוֹמֵר לְךָ אֶלָּא בְּכָךְ. וְשׁוֹמֵר לֹא נָחִית לַשְּׁמִירָה עַד דְּמָשִׁיךְ לַבְּהֵמָה {לט}, וְהַאי כִּי מָשַׁךְ כְּבָר פֵּרֵשׁ עַל מְנָת שֶׁאֵין לוֹ עָלָיו שְׁבוּעָה, וְלֹא שִׁעְבֵּד נַפְשֵׁיהּ לֵירֵד בְּתוֹרַת שׁוֹמְרִין אֶלָּא לְמִקְצָת, וּלְמַה שֶּׁיָּרַד יָרַד:
Toss. Yom Tov non traduit
{לד} אֵינוֹ כוּ'. תֵּימַהּ דִּפְשִׁיטָא דִּפְשִׁיעָה גְמוּרָה הִיא. וְיֵשׁ לוֹמַר דְּקָא מַשְׁמַע לָן דַּאֲפִלּוּ יֵשׁ לִתְלוֹת וְלוֹמַר שֶׁמֵּתָה גַּם בִּשְׁבִיל דָּבָר אַחֵר, אֲפִלּוּ הָכִי חַיָּב, דְּלֹא הֲוָה לֵיהּ לְסַגְּפָהּ. וְהָרֹא''שׁ כָּתַב וַאֲפִלּוּ לֹא מֵתָה מִיָּד, דְּתָלִינַן שֶׁמִּשֶּׁסִּגְּפָהּ הִתְחִילָה לְהִתְקַלְקֵל. וְכֵן כָּתַב הַמַּגִּיד. וְכָתַב עוֹד, דְּהַאי [אֵינוֹ] אֹנֶס לָאו דַּוְקָא, דְּהוּא הַדִּין דַּהֲוָה פְּשִׁיעָה לְעִנְיָן שׁוֹמֵר חִנָּם. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {לה} פֵּרֵשׁ רַשִׁ''י שֶׁתְּקָפַתּוּ עַל כָּרְחוֹ וְעָלְתָה, וְלֹא יָכוֹל לְהַחְזִיק בָּהּ, שֶׁחֲזָקָה הָיְתָה מִמֶּנּוּ. וְכָל שֶׁכֵּן דִּנְפִילָה הָיְתָה שֶׁתּוֹקְפַתּוֹ כוּ'. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {לו} הֶעֱלָהּ. אוֹ שֶׁעָלְתָה מֵאֵלֶיהָ וְהוּא יָכוֹל לְמוֹנְעָהּ וְלֹא מְנָעָהּ. הָרַמְבַּ''ם: {לז} וְנָפְלָה. אַף עַל פִּי שֶׁתְּקָפַתּוּ וְנָפְלָה. הָרַמְבַּ''ם: {לח} דְּכֻלָּהּ מַתְנִיתִין רַבִּי מֵאִיר הִיא, כִּדְאִיתָא בַּגְּמָרָא: {לט} דִּכְדֶרֶךְ שֶׁתִּקְּנוּ מְשִׁיכָה בְּלָקוֹחוֹת כָּךְ תִּקְּנוּ מְשִׁיכָה בְּשׁוֹמְרִין. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
Rambam non traduit
מתה כדרכה הרי זה אונס סנפה ומתה כו': מתנה ש''ח להיות פטור משבועה כו': תרגום לענות נפש לסגפא נפש ומה שאמר עלתה ונפלה הרי זה אונס הוא כשתחזק יותר מן הרועה ותכריחתו והוא רוצה להסיר אותה משם ותמלט מידו ותפול אבל אם הניח אותה לעלות ואע''פ שלא העלה אותה אינו אונס. וצוק שם הר גבוה ונתבאר זה ביומא (פ''ז) וכבר ידעת כי נושא שכר והשוכר חייבין לשלם אבדה וגנבה וחייבין שבועה על האונס ולפיכך אמר שאם התנו שלא ישלמו מה שהם חייבין לשלם ולא ישבעו על מה שחייבים עליו לישבע:
11
כָּל הַמַּתְנֶה עַל מַה שֶּׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה, תְּנָאוֹ בָטֵל. וְכָל תְּנַאי שֶׁיֵּשׁ מַעֲשֶׂה בִתְחִלָּתוֹ, תְּנָאוֹ בָטֵל. וְכָל שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ לְקַיְּמוֹ בְּסוֹפוֹ, וְהִתְנָה עָלָיו מִתְּחִלָּתוֹ, תְּנָאוֹ קַיָּם:
Ajouter une note
R. Bartenura non traduit
כָּל הַמַּתְנֶה עַל מַה שֶּׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה תְּנָאוֹ בָטֵל. כֻּלָּהּ מַתְנִיתִין רַבִּי מֵאִיר הִיא דְּסָבַר הַמַּתְנֶה עַל מַה שֶּׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה אֲפִלּוּ בְּדָבָר שֶׁבְּמָמוֹן תְּנָאוֹ בָּטֵל. וְאֵינָהּ הֲלָכָה {מ}. אֶלָּא בְּדָבָר שֶׁבְּמָמוֹן אֲפִלּוּ שֶׁהִתְנָה עַל מַה שֶּׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה, תְּנָאוֹ קַיָּם:
כָּל תְּנַאי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַעֲשֶׂה מִתְּחִלָּה. שֶׁהִקְדִּים מַעֲשֶׂה שֶׁיֵּשׁ עָלָיו לַעֲשׂוֹת לִתְנַאי שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ, כְּגוֹן הֲרֵי מַעֲשֶׂה זֶה שֶׁלְּךָ אִם תַּעֲשֶׂה דָבָר פְּלוֹנִי {מא}, דְּלֹא דָּמֵי לִתְנַאי בְּנֵי גָּד וּבְנֵי רְאוּבֵן אִם יַעַבְרוּ וּנְתַתֶּם הַיְנוּ תְּנַאי קוֹדֵם לַמַּעֲשֶׂה:
תְּנָאוֹ בָטֵל. וְהָוֵי מַעֲשֶׂה קַיָּם וְאַף עַל פִּי שֶּׁלֹא קִיֵּם בַּעַל הַתְּנַאי אֶת הַתְּנַאי:
וְכָל שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ לְקַיְּמוֹ בְּסוֹפוֹ. וְהָיָה תְּנַאי קוֹדֵם לַמַּעֲשֶׂה:
תְּנָאוֹ קַיָּם. אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְקַיְּמוֹ, הַתְּנַאי בָּטֵל וְהַמַּעֲשֶׂה קַיָּם, שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא כְּמַפְלִיג בִּדְבָרִים, שֶׁאֵין בְּלִבּוֹ לְשׁוּם תְּנַאי אֶלָּא לְהַקְנִיט בְּעָלְמָא מַרְחִיק וְדוֹחֶה אֶת חֲבֵרוֹ בִּדְבָרִים:
Toss. Yom Tov non traduit
{מ} וְלֹא מָצֵי לְפָרוֹשֵׁי דְּמַתְנִיתִין בְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁל מָמוֹן. מִשּׁוּם דְּכָל תְּנַאי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַעֲשֶׂה וְכוּ' שָׁמְעִינַן בְּעָלְמָא דְּרַבִּי מֵאִיר אָמְרָה. גְּמָרָא. וַאֲפִלּוּ הָכִי הָרַמְבַּ''ם מְפָרֵשׁ בְּאֵינוֹ שֶׁל מָמוֹן: {מא} וּבֵין עָשָׂה מַעֲשֶׂה שֶׁנָּתַן לוֹ קֹדֶם הַתְּנַאי אוֹ לֹא נָתַן לוֹ עַד אַחַר הַתְּנַאי, כָּל שֶׁהִקְדִּים אֲמִירַת הַמַּעֲשֶׂה הֲרֵי זֶה וְכוּ' קֹדֶם הַתְּנַאי, הַתְּנַאי בָּטֵל. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
Rambam non traduit
כל המתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל כו': כל המתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל אלא אם היה התנאי בדבר שבממון כמו שבארנו ומשנתנו זו בדבר שאינו של ממון. כל תנאי שהמעשה בתחלתו הוא שיהיה המעשה שנפל עליו התנאי קודם התנאי כגון שיתן גט לאשתו ויאמר לה הרי זה גיטך ואח''כ יחזור ויאמר לה אם יהא כך וכך תנאי זה אינו קיים וכל שאפשר לו לקיימו בסופו הוא שיתנה בדבר שיוכל לעשותו אבל אם התנה בדבר שהוא מן הנמנע כגון מי שאומר לאשתו הרי זה גיטך על מנת שתעלה לרקיע או תרדי לתהום או תבלעי קנה בן מאה אמה כל אלה התנאים בטלים והרי זה גט כשר וכל אלה עקרים קיימים מוסכם עליהם. והלכה למעשה בכל דין:
פרק ח
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source